הפועל מרמורק נגד הפועל אזור

ליגה: ליגה א' דרום

תאריך: 30.01.15

רקע: אחרי לא מעט שמועות, סיפורים ואגדות אודות מקדש כדורגל קסום בשפלה, מחליטים לשים פעמינו לכיוון מה שמסתבר בדיעבד כעיר תימנית לחלוטין, מא' ועד ח' וע'. רחובות! אנחנו בדרך.

IMG_8512
'בני האצולה' – הכינוי של המרמורקים

חניה והגעה: נסיעה של כארבעים דקות והגענו לכניסה הפחות מוכרת של רחובות, היישר אל שכונה שקטה, פסטורליות אופטימית, חומות של תקווה ש.. רגע, מה?

PicMonkey Collage

חומות המגרש:  מאחר ואנחנו החלטנו להקדים על מנת לטעום מן הקולינריה המקומית, ניצלנו את הזמן הפנוי על מנת להקיף את המגרש במטרה להבין איפה הכניסה, מה קופות, איפה מתחיל ומתי נגמר המתחם, ובעיקר איפה יש אוכל. חומות המגרש לא כוללות איורים מן התנ"ך כמו בירוחם, או נגיעה בינלאומית כמו שיש בדימונה. במקום, החומות במרמורק מציעות סוג של אנדרטה אלטרנטיבית ל..אסוציאציות שונות שקופצות לכם לראש, אנחנו לא אמרנו כלום.

לאחר שניסיון יצירת הקשר עם חנן עדני נכשל (התחמדנות עם מאבטח בשער, שיחה דרך סורגים עם שחקנים בהפסקת סיגריה, שיחה ערה עם בחור שהגיע רכוב על סוס – לא באמת יכול היה לקדם אותנו, אבל תמיד שווה שיחה), מחליטים ללכת לאכול.

PicMonkey Collage1
מעוז שערוקי

ארוחה: עשר דקות הליכה לכיוון מרכז העיר, ומגיעים ל'מסעדת שרעבי'. בעלת המקום לא מפסיקה לחייך אלינו, גם כשאנחנו שואלים 'איזה טעם יש לחילבה', 'מה זה סלוף', 'מרק רגל?' ועוד שלל רגעים שמתאימים לסרט בורקס לא מצחיק. כמובן שכל זה לא מפריע לנו לצחוק ולגחך על קבוצת הלקוחות הבאה שנכנסה ושאלה את אותן השאלות.

היא מתנדבת להביא לנו טעימה של מרק רגל. נהנים מכל טעימה, מתענגים על מקומונים, קשובים לשיחות מסביב, מזמינים חשבון, והולכים לכיוון היציאה. 'לא אכלתם את הרגל!'. כן, מסתבר שלא אכלנו את החלק המרכזי במרק רגל – הרגל, מאחר וחשבנו שלא צריך ו/או פחדנו. בעיקר פחדנו.

אם זה לא מספיק, מסתבר שהמקום הוא 'שערוקי' (היריבה הדמונית של מרמורק) וחמוש במזכרות שונות מעבר הקבוצה, בעוד אני לובש אדום ומספר שאנחנו בדרך לאיצטוני (המגרש של מרמורק ע"ש טוני שרעבי). בשן ועין, יוצאים לכיוון המשחק, לא לפני שנודרים נדר להופיע בכל אחד ואחד מהמקומונים המצחיקים שנתקלנו בהם במהלך המסע (אם יש לכם הצעות – שלחו אלינו!)

PicMonkey Collage12
מי מכיר את האיש שבקיר

המגרש: מסיימים את ההקפה סביב האצטדיון, ומגיעים לחור שצחקנו עליו ש'בטח משמש בתור קופה'. האדם המחויך שמעברו השני של החור, מגלה לנו שזאת הקופה. משלמים 40 שקלים, עומדים בתור, ונכנסים לאיצטוני. כר דשא מטופח, 'יציע סכך' אחד, ויציעים לא מקורים משני צידיו. אחד לאורחים, ואחד לאוהדים הפחות שרופים. היציעים עצמם הם מופת של כדורגל נוסטלגי: יציע עץ, יחד עם מה שכנראה היו מדרכות אדום-לבן מהרחובות הסמוכים. אין ספק שמדובר בפנינה נוסטלגית.

PicMonkey Collage123
פחדנו לשבת על המושבים מחשש לגרירה

צופים: כ-200 צופים מאכלסים את יציעי העץ המקסימים, מתוכם כ-200 תימנים, מכל הסוגים: תימנים עם זקן מנוקד, תימנים עם שיער מקורזל, תימנים מקריחים. תימנים צעירים, תימנים מבוגרים, תימנים קשישים. ככה אנחנו מעריכים, כי כולם נראים בני אותו גיל. תימנים, תימנים בכל מקום.

מה שהופך את מרמורק למקום חובה לעליה לרגל לכל חובב כדורגל, הוא ללא ספק השילוב הקוסמי בין האצטדיון המיתלוגי, לבין הקהל היצירתי, החיובי והאדיר הזה שמאכלס אותו. עידוד בלתי פוסק, מהדקה הראשונה, ועד תוצאת הסיום הבלתי נמנעת (נגיע לכך בהמשך).

PicMonkey Collage1234
שיר איתנו את המרמו-מרמו-מרמורק ; אם אתה עצוב כל כך – שעריים זרוק לפח

רפרטואר השירים הוא באמת בלתי נגמר וכולל ביצועים לשירים גאוניים, שהמילים שלהם מפוזרות ברחבי המגרש:

IMG_8566

הופה היי – (שירו את המרמו-מרמו-מרמורק – אם אתה עצוב כל כך, שעריים זרוק לפח), למבדה, Ramaya (עטייה), תיסלם ועוד ועוד. כולם, כמעט בלי יוצא מן הכלל, כנגד מכבי שערים, ותושבי שכונת שעריים שלטענתם 'חסרי שיניים' ו'עם פרצופים קרשים' ש'צריך להחליף להם חיתול'. לידיעה: המרמורקים הם 'בני האצולה' בעוד השערוקים הם 'הירדנים'.

IMG_8557

מזנון: אוסף אקלקטי של פריטים שלא מצאו את מקומם בשוק השפשפים מרכיב את מה שאמור להיות רחבת המזנון. אקראי לא פחות גם המגוון המוצע במזנון עצמו, שמתופעל ביד רמה ע"י צמד ברנשים חשדן.

המשחק: אז זהו….. מסיבות שונות ומשונות שלא נפרט, התקשנו לעקוב בצורה קוהרנטית וברורה אחרי תוצאת המשחק. נסכם בכך שהשער השני של אזור, הסתבר בדיעבד שהיה בכלל כשלישי, והמשחק נגמר ב2:3 לטובת האורחים.

תואר 'בוא-נשים-אני-ואתה-כסף-ונקנה-את-כרטיס-השחקן-שלו': מספר 8 באדום, יוסי פליקר (Yossi P), הוא מגדל אנושי מרשים שללא ספק אמור לככב בליגות הנמוכות.

'מהיציע':

– מסכמים את מרמורק כקבוצה הכי כיפית שביקרנו, באחד האצטדיונים הכי מקסימים שראינו. מחשבים לאחור את הזמן לביקור הבא.

– בכניסה למגרש נתקלים באדם שמחלק מנשרים. מתוך הרגל, מתעלמים באלגנטיות, רגע לפני שהבחור מבהיר לנו שצריך לקחת וש'לא צריך לחתום על משכנתא – פשוט תקח ותקרא'. מדובר במנשר אוהדים זועף במיוחד מצידו של היו"ר המיתולוגי, חנן עדני.

– שיחה ערה מתנהלת סביב המדדים של שחקני המנג'ר במשחק, מהמיותרים יותר אל הפחות מיותרים. עד שמגיעים לנתוני אנשי הצוות המקצועים, ונשברים.

– לקראת מחצית המגרש מנסים לטכס עצה ולהבין איך נכנסים לתחומי המגרש. מנסים להתחמדן עם חנן פדידה, ללא הועיל. שיחה קצרה עם אחד ממנהלי הקבוצה, ואנחנו בפנים. יחד עם דיסק אוהדים רשמי! כבוד!

IMG_8554

– חורשים את דיסק האוהדים הרשמי במהלך הנסיעה חזרה ובימים שאחרי. וואו.

– פוגשים את סהר בר-אל אחד העוקבים הבולטים של כדורגל שפל! כבוד גדול

IMG_8514

לאלבום התמונות המלא – לחצו כאן

IMG_8559

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s